ערב שבת פרשת ויקרא הדלקת נרות 6:57
תובנות מפרשת השבוע הוא היה ילד בן שלוש אמו נפטרה בקטנותו וסביו הרבי שניאור זלמן, גדלו כבנו. כמנהג העתיק עטף אותו הסבא בטלית ולקח אותו ל׳חדר׳ לתחילת לימודו.
הרבי הורה ל'מלמד' ללמד עם הילד את הפרשיה הראשונה של פרשת ויקרא. לאחר שה'מלמד' למד עם הילד את הפרשה, שאל הילד את זקנו, מדוע האות "א" של המילה "ויקרא" הינה קטנה.
זקנו הגדול התעורר בדבקות רוחנית מתוכן שאלתו של הילד הקטן, ולאחר משך זמן הסביר לילד את משמעות הדבר: ישנם בתורה אותיות רגילות בגודל בינוני, ישנם אותיות קטנות, כמו זו של ויקרא, וישנם אותיות גדולות, ספר דברים הימים מתחיל עם המילה ״אדם״ - בהזכירו את אדם הראשון, ושם האות א׳ היא גדולה.
הסבא הגדול הסביר לנכד: גם אדם הראשון וגם משה רבינו היו אנשי מעלה שלא היה כמותם. אדם הראשון היה יציר כפיו של הקב"ה וממנו הושתתה האנושות כולה, ומשה רבינו היה זה שקיבל את התורה מידיו של הקב"ה, דיבר עם ה' "פנים אל פנים".
אדם הראשון שהכיר במעלות עצמו, נכשל החטא עץ הדעת!
אולם משה רבינו, למרות שגם הוא הכיר במעלותיו הכבירות, התורה מעידה עליו "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".
משה רבינו חשב לעצמו שאילו המעלות האלו שהוא זכה להם; היותו בנו של מנהיג הדור עמרם, הקב"ה התגלה אליו בסנה, הקב"ה קרא לו לעלות אליו אל הר סיני - אילו המעלות האלו והכוחות שהוענקו לו מהקב"ה, היו אצל יהודי אחר, הוא לבטח היה טוב ממנו. הוא היה מגיע לפסגות רוחניות גבוהות יותר, הוא היה מנצל אותם ומשתמש בהם טוב ממנו.
לכן, בשל ענוותנותו של משה רבינו, האות "א" בפסוק "ויקרא אל משה" הינה קטנה, כדי להדגיש את מידת הענווה של משה רבינו.
פרשת השבוע פרשת ויקרא מלמדת אותנו: מצד אחד עלינו לדעת שויקרא ה׳ - ישנה קריאה שקוראת לכל אחד למחא את תפקידו.
אך מאידך עלינו לזכור את נא׳ הקטנה, שאנו מבצעים את השליחות לא מכוחותינו שלנו אלא מכוחות שקיבלנו מלמעלה לצורך מילוי השליחות, ידיעה זו תגרום לנו התבטלות וענווה.
שבת שלום הרב מנחם וסוניה לנדא